יום ו', כח’ בחשון תשע”ה
    דף הבית  |  הרשמה לרשימת תפוצה  |  יצירת קשר  
"וַיְדַבֵּר יְהֹוָה אֶל משֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי" (במדבר א, א) מדוע היו ישראל צריכים לקבל את התורה ולחיות במשך ארבעים שנה דווקא במדבר ולא במקום יישוב?
15:45 (06/06/11) הרב חנניה מלכה

ידיעה מהותית ספר במדבר מתאר את תקופת המעבר בין היציאה ממצרים לכניסה לארץ. בתקופה זו קיבל עם ישראל את התורה והפך להיות מעם עבדים לעם ה'. בהבנה ראשונית נראה כי נקרא חומש זה בשם 'במדבר' כדי לספר לנו מהו חבל הארץ בו קיבל עם ישראל את התורה - במדבר. אך נראה כי עצם העובדה שחומש שלם נקרא על שם המקום בו קיבלו ישראל את התורה - המדבר, מלמדת אותנו כי יש בידיעה זו עניין מהותי, מעבר לידיעה על מקום מתן התורה לישראל. וכן כתב המהר"ל מפרג, "מה שנתן התורה במדבר, אינו במקרה" (תפארת ישראל, פ"כו). הסברי המדרש המדרש דן בשאלה זו ומביא שלושה הסברים: "למה ניתנה (התורה) במדבר? א. שאילו ניתנה להם בארץ (ישראל), היה השבט שניתנה בתחומו (בנחלתו), אומר, אני קודם בה, לכך ניתנה במדבר שיהיו הכל שווים בה. ב. ועוד למה ניתנה במדבר? כשם שמדבר לא נזרע ולא נעבד, כך המקבל עול תורה פורקין ממנו עול דרך ארץ. כשם שמדבר אין מעלה ארנון (אין חובת מיסים שם), כך בני תורה בני חורין בעולם הזה (פטורים ממיסים). ג. דבר אחר, מי מקיים את התורה, מי שמשים עצמו כמדבר, ומפליג עצמו מן הכל (כלומר פורש מענייני העולם)" (במדב"ר יט, כו). לא עקרוני הסברי המדרש הללו לא מבארים מדוע מבחינה עקרונית היו ישראל צריכים לקבל את התורה במדבר, אלא הם מבארים דברים הנלמדים מעובדה זו לאחר מעשה. לאחר שמצינו שהתורה ניתנה במדבר, ניתן ללמוד מכך שכל המקבל עליו עול תורה יפרקו ממנו עול דרך ארץ, ושכל הרוצה לזכות לקיים התורה, יפרוש מהכל על מנת להידבק בה. גם ההסבר האומר שהתורה ניתנה במדבר על מנת שלא יריבו השבטים מי קדם בה, אינו מסביר באופן חיובי מדוע ניתנה התורה במדבר, אלא הוא מסביר זאת על דרך השלילה. אין הסברי מדרש זה מבארים מדוע מבחינה עקרונית היו ישראל צריכים לשהות במדבר ארבעים שנה ולקבל את התורה דווקא שם. המדבר, מקום בו התגלתה רוחניות הדבר המייחד את מה שקרה במדבר הוא הגילוי העצום של הרוחניות שהייתה שם. הדבר בא לידי ביטוי א. במתן התורה לישראל שהיה במדבר. ב. בהשראת השכינה הקבועה שהייתה בו: מעמד הר סיני היה מעמד מופלא בו זכו כל ישראל להגיע למדרגת נבואה, לשמוע מה' יתברך את עשרת הדיברות ולראות את האש שהקיפה את ההר ארבעים יום, עד שירד משה ממנו. השראת השכינה שהייתה במדבר באה לידי ביטוי בענני כבוד, בעמוד אש ובעמוד ענן, ובירידת המן יום-יום ברציפות במשך ארבעים שנה. המדבר הוא המקום היחידי בו התגלתה השכינה על-ידי ניסים גלויים וקבועים לכל ישראל (ולא לנביאים בודדים) ברצף במשך ארבעים שנה. נמצינו למדים כי המדבר הוא המקום אשר בו הרוחניות הייתה בשיא התגלותה. הסבר המדרש המדרש במקום אחר, דן שוב בשאלה, מדוע דווקא במדבר נגלה ה' על ישראל, והוא מבאר כי רק המדבר קיבל את הקב"ה בשמחה: "משל לנשיא שנכנס למדינה וראו אותו בני המדינה, וברחו מלפניו. נכנס לשניה, וברחו מלפניו. נכנס לעיר חריבה, וקדמו אותו, והיו מקלסין אותו. אמר הנשיא: זו העיר טובה מכל המדינות, כאן אני בונה כסא וכאן אני דר. כך כשבא הקדוש ברוך הוא לים, ברח מלפניו. שנאמר "הים ראה וינוס". וכן ההרים, "רקדו כאילים". בא למדבר חריבה, קידמו אותו שנאמר, "יִשְׂאוּ מִדְבָּר וְעָרָיו חֲצֵרִים תֵּשֵׁב קֵדָר יָרֹנּוּ יֹשְׁבֵי סֶלַע" (ישעיה מב, יא) אמר: זו (המדבר הוא) העיר טובה מכל המדינות, כאן אני בונה ודר בתוכו" (ילק"ש ירמיה, רמז רפ). רוחניות וגשמיות ישנם שני מושגים שמהם מורכב כל האדם והעולם כולו, והם, רוחניות וגשמיות. כל אדם בנוי מגוף ונשמה. הגוף הוא חלק החומר, והנשמה היא חלק הרוח שבו. כן בעולם כולו, יש מקומות שבהם מצויה גשמיות רבה וישנם מקומות בהם ישנה רוחניות רבה. הרוחניות והגשמיות הם שני הפכים. ולכן באופן טבעי החומר דוחה את הרוח, והרוח אף היא דוחה את החומר. למעשה ניתן לומר שכדי להגיע למדרגה רוחנית, צריך לבטל את קומת החומר. ומעין זה כתב הרמב"ם, "שחרבן הנפש (תלוי) בתיקון הגוף, ותיקון הנפש (תלוי) בחרבן הגוף" (הקדמת הרמב"ם לפירוש המשניות). הסבר המהר"ל המהר"ל מפרג מבאר כי המדרש בא לבאר לנו, שה' ביקש לגלות לנו את רוחו הגדולה, אך המקומות שבהם מצויה גשמיות רבה לא היו מסוגלים שבהם תתגלה עוצמה רוחנית זו. המקומות אשר בהם ישנם חיים גשמיים, דהיינו מקומות שבהם ישנו יישוב, כמו הים וההרים, לא יכלו לקבל את הרוחניות הגדולה שרצה ה' לתת במדבר. רק המדבר, מקום שהחיים בו הם מועטים וכמעט שאין בו חיים גשמיים כלל, יכול היה לקבל את הארת הרוח הגדולה שרצה ה' לתת, וזו לשונו: "וביאור מדרש זה, כי היישוב מפני שהוא מיוחד אל הדברים הגשמיים, לכך הם נדחים מן השם יתברך שהוא נבדל מן הגשמי לגמרי, והמדבר שהוא מסולק מן הדברים הגשמיים, לכך המדבר הוא מיוחד אל השם יתברך. ולכך כאשר ראה הים (את ה', נאמר עליו) וינוס, כי כולם היו נדחים מפני שמו הגדול. כי אלו (הים וההרים) כולם הם דברים גשמיים, ולפיכך הים ראה וינוס, הירדן ייסוב לאחור, ההרים רקדו כאלים. אבל המדבר היה מקבל כבוד השכינה, מצד שאין בו דברים הטבעיים הגשמיים, לכן ראוי ומוכן המדבר לקבל כבוד השכינה" (נתיב יראת ה', פ"ג). על פי יסוד זה מבאר המהר"ל מדוע נתנה התורה דווקא במדבר: "ובשביל כך ניתנה התורה, שהיא השכל (הרוחני) הגמור, במדבר. כי המדבר, משולל מן הדברים החומריים, בעבור שלא נמצא בו דברים הגשמיים. הנה (ולכן) המקום המיוחד לתורה היא המדבר" (תפארת ישראל, פ"כו) ההשלכה לעבודת ה' לאחר הסבר המהר"ל מובנים יותר דברי המדרש שהבאנו לעיל, "מי מקיים את התורה, מי שמשים עצמו כמדבר ומפליג עצמו מן הכל" (במדב"ר יט, כו). המדבר מייצג את המקום בו העיסוק בחומר הוא נמוך, ולכן הרוצה להידבק בתורה צריך לשים עצמו כמדבר, כלומר לפרוש מהגשמיות על מנת להתבודד עם קונו ולהידבק בו. שכן העיסוק בחיי חומר, אינו מאפשר לקלוט באופן מלא את רוחניותה של התורה. לסיכום הסיבה העקרונית לכך שבני ישראל קיבלו את התורה וזכו להשראת שכינה דווקא במדבר היא, בגלל שרוחניות גדולה יכולה להתגלות דווקא במקום בו אין גשמיות רבה. המדבר הוא מקום שיש בו מעט מאוד גשמיות, שכן אין שם יישוב כל שהוא. ולכן דווקא במדבר זכו ישראל לאוצרות הרוח הגדולים שהתגלו בתקופה זו. ומעניין זה למדו רבותינו השלכה לעניין עבודת ה' והיא, שכל מי שרוצה לזכות לרוחניות צריך למעט בחלק הגשמי של חייו.

 
 
שיעורי פרשת שבוע
בראשית  
שמות  
ויקרא  
במדבר  
דברים  
מועדים וזמנים
הלכה
מחשבה יהודית
זוגיות ומשפחה
שעורי מצולמים
פנימיות התורה מבואות
דפי לימוד למשפחה סביב שולחן שבת
חידוני פרשת שבוע לכל המשפחה
משניות משמחות - ספרי הרב חנניה מלכה לילדים
עבודת ה'
סיפורים לילדים
סמיכה לרבנות
תנ"ך
דף יומי
שיעורים בעניין השבת
קהילת אהבת ישראל
חומרי עבודה לבתי ספר
דפי מקורות למגידי שיעורים
שיעורי שמע
חיפוש באתר